תפקידים בחיל הלוגיסטיקה תפקידים בחיל החימוש

סיפורים מהשטח

אחווה בשדה קרב

כשהוא הזמין מסוק לפינוי פצועים, הוא לא ידע שזה למען חברו הטוב. כאשר הוא וידא שבית החולים ערוך לקבל אותו ולהעניק לו את הטיפול המהיר ביותר, לא היה לו מושג שהוא עוזר להציל אדם שיקר לו מאוד. סא"ל כפיר, סגן מפקד הרפואה הפיקודי בפיקוד הדרום, גילה שניהל את הפינוי של מג"ד גדס"ר גולני, רק לאחר שזה כבר יצא מכלל סכנה, בבית החולים.
לכתבה המלאה

האמא של המתנדבים

חיל הלוגיסטיקה נפרד בשבוע שעבר מאחת מנשות הדגל שלו, אשר הקימה את מערך המתנדבים בפיקוד הצפון ושיפרה את כשירותם של מחסני החירום הצבאיים. מאיה קורן, או "הסבתא של הימ"חים" כפי שנהגו לקרוא לה, נקברה בבית העלמין במושבת מגוריה 'כינרת'."למפעל חייך, מפעל ההתנדבות של צה"ל, תרומה משמעותית לחיזוק עוצמתו של צה"ל ומוכנותו ליום פקודה", אמר בנאומו קצין הלוגיסטיקה הראשי, תא"ל רון אילוז.
לכתבה המלאה

מבזקים וחדשות

  • 22.08.14
    הספקה ללא הפסקה: כך סיפק אגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה רשת לוגיסטית במבצע

    תושבי המדינה שיצאו לטייל בארץ בשבועות האחרונים, ככל הנראה ראו לצד הנוף האופייני גם מראה חריג - שיירות ארוכות של משאיות וכלי רכב, שמובילים אמצעים לוגיסטיים רבים של צה"ל:  טנקים, נגמ"שים ואפילו מזון. במהלך כל מבצע 'צוק איתן' דאג אגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה (אט"ל) לספק לכוחות הלוחמים מגוון ציוד ואמצעים להם נזקקו: תחמושת, דלק, מזון, ציוד כללי, ציוד לחימה ואפילו כלי רכב. "המערכת הלוגיסטית פעלה בצורה נרחבת לאורך המבצע, ועוד קודם לכן במבצע שובו אחים", אמר ראש אט"ל, אלוף קובי ברק. "התאמנו את השיטה הלוגיסטית לזירת מלחמה, תוך יישום לקחי מבצע 'עמוד ענן' והתאמת המענה לרציפות התפקודית של הכוחות הלוגיסטיים שפעלו תחת אש".

    הבטחת רציפות הלחימה מבחינה לוגיסטית הייתה מטרה מרכזית של האגף בזמן המבצע. "המשכנו לספק את הציוד והאמצעים הלוגיסטיים ואיפשרנו רצף לחימה לכלל הכוחות", הדגיש אלוף ברק. "באותו הזמן סיפקנו גם מענה ייעודי לעורף, ותפיסת הרשת הלוגיסטית המרחבית של אט"ל איפשרה עצמאות לוגיסטית לפיקוד וניידות עם גמישות של הכוחות הלוגיסטיים - כך ניתן מענה מתאים לכל צוות קרב חטיבתי", הוסיף.

    הלקחים שהופקו ממבצע 'עמוד ענן' וממבצע 'עופרת יצוקה' באו לידי ביטוי בצורה משמעותית במהלך המבצע. "הלקחים מעמוד ענן היו בהיבט של ריכוז הכוחות", פירט קצין הלוגיסטיקה הפיקודי של פיקוד הדרום, אלוף-משנה טל כהן. "במבצע הזה הפעלנו את הרשת הלוגיסטית ויישמנו אותה במלואה - המערכת פעלה כמו מכונה משומנת". מאפיינים אלו הנחו את האגף והפכו אותו ליעיל ומהיר מבעבר. "לקחנו את החסרונות מהמבצעים הקודמים ומיקסמנו את הלקחים", הסביר ראש ענף ההספקה באט"ל, סגן-אלוף אבי קטוביץ.

    כמה מזון, ציוד ותחמושת סופקו במבצע?

    גם בתחום המזון ניתנו קריטריונים מוגדרים וברורים, לפיהם נקבעה החלוקה. לקח מרכזי שהופק ממבצע 'עופרת יצוקה' והתבטא כעת היה הבאת מים מנרליים לשטח, לאחר שבעבר מיכל של כ-20 ליטרים נפגע מרסיסים. "כל מה שיישמנו ממבצעים קודמים הביא אותנו לעבודה מצוינת בתחום הזה", הדגיש סא"ל קטוביץ.

    בזמן המבצע הועברו ליחידות למעלה מ-600 טון קרח, כ-200,000 יחידות של דברי מתיקה לחיילים, יותר ממיליון כריכים, כמיליון מנות הסעדה וכמיליון חמגשיות. כמו כן, הועברו לחיילים גם כ-300,000 בקבוקי מים מנרליים. שיפור עיקרי בתחום הוא שלראשונה הועברו אמצעי מזון ורענון לכוחות בתוך עזה (לינק).

    בתחום הציוד, סופקו יותר מ7,000 שקיות לשתייה, כ208,000 ערכות אישיות וכ-3,500 שכפ"צים. כמו כן, כ-24,000 זוגות משקפי מגן, וכ-78,000 זוגות מדים, אשר הוחלפו בתדירות שבועית, חולקו לכוחות בשטח. בתחום התחמושת, סופקו לכוחות קליעים, טילים מטולים ופגזים. בנוסף, כ-194 רובי נגב, כ-1,023 רובי תבור וכ-797 כוונות חולקו ללוחמים.

    בחודשיים האחרונים פעל אגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה ללא הפסקה, וסיפק לכוחות ציוד ואמצעים במבצע 'שובו אחים' ולאחר מכן במבצע 'צוק איתן'. "האגף יודע לעבור ממצב של אפס למאה בתוך זמן קצר. כבר עכשיו אנחנו מפיקים לקחים למבצעים הבאים - אבל אין ספק שעבדנו במבצע הזה בצורה מעולה", הדגיש סא"ל קטוביץ.

  • 19.08.14
    "שומר אחי" תחת אש: כך טיפל חיל הרפואה בפצועי מבצע "צוק איתן"

    במסגרת מבצע "צוק איתן" באה לידי ביטוי לראשונה תוכנית "שומר אחי" של חיל הרפואה, שהוקמה ב-2012 במטרה להציל את מירב הפצועים ברי ההצלה בשדה הקרב. בזכות התוכנית הוגדל מספר המטפלים הנמצאים בצמוד לכוחות הלוחמים. בנוסף, הוכנסו לשימוש שלל טכנולוגיות מתקדמות במטרה לתת מענה ראשוני מיטבי וצומצמו זמני הפינוי של הפצועים. התוכנית הסדורה לצד האימונים הרבים הביאו למוכנות גבוהה בקרב אנשי הרפואה בשטח, וסייעה להצלת חייהם של פצועים רבים. במהלך המבצע טיפלו סגלי חיל הרפואה במאות פצועים, בהם למעלה ממאה חמישים מקרים דחופים.

    אחת ממטרות התוכנית הייתה לאפשר טיפול בפצוע סמוך ככל הניתן לזמן הפציעה. "ב-80% מהמקרים הסיבה המרכזית למוות היא דימום", סיפר ראש מדור קליני בענף רפואה מבצעית, סרן ד"ר סמי גנדלר. על מנת לתת מענה למקרים אלה חולקו ללוחמים חוסמי עורקים מתקדמים מסוג CAT, אשר מאפשרים טיפול עצמי והפעלת עוצמת לחץ גבוהה. בנוסף, נעשה שימוש בתחבושות המוסטטיות, המסייעות לתהליך הקרישה, ובפלזמה מיובשת שמוזרקת לוריד לאחר ערבוב במים -  לטיפול באובדן דם. אמצעי נוסף שנעשה בו שימוש במהלך המבצע הוא סוכריית "אקטיק" לשיכוך כאבים, החזקה פי 100 ממורפיום ובעלת השפעה מהירה. הטיפול הרפואי מתחיל בנקודת הפציעה, מאחר וכיום כל לוחם עובר הכשרת עזרה ראשונה ויכול לטפל בחבריו וגם בעצמו.

    לאחר קבלת טיפול ראשוני על ידי חובש, הפצועים פונו באמצעות רכב משוריין ובנוכחות מטפל בכיר. משם פונו באופן רכוב או מוסק לבתי החולים. במבצע 'צוק איתן' ניתן היה לראות שיתוף פעולה מצויין בין הכוחות בשטח לצוותי הפינוי של חיל האויר, אשר תוגברו במהלך המבצע. "שיתוף הפעולה מול חיל האוויר עבד מעולה, ולשמחתי הרבה לא היה פצוע שדרשנו עברו מסוק ולא קיבלנו", אמר סגן קצין הרפואה של פיקוד הדרום, סגן-אלוף כפיר אלמוג. פינוי מוסק של פצועים מפחית את גורמי הסיכון הקרקעיים, ובכך מסייע רבות לעבודת חיל הרפואה. "מהרגע שבו החייל מקבל טיפול ראשוני ועד הרגע שבו יגיע לבית החולים, אנו דואגים כי לא יעברו עד שישים וחמש דקות, תוך התחשבות במתווה השטח הבעייתי, בריבוי האש ובאיום המנהרות", ציין.

    תוך כדי פינוי הפצועים במהלך המבצע התעדכנו גורמי הרפואה בשטח מול חמ"ל הרפואה של פיקוד הדרום על מנת לקבל הנחיות לגבי יעד הפינוי. נוהל זה נכנס כתוצאה מהפקת לקחים ממבצע 'עמוד ענן', על מנת לא ליצור עומס על בתי החולים. "מספר פעמים ביום חמ"ל הרפואה של פיקוד הדרום יוצר קשר עם החמ"ל של פיקוד העורף, אשר אחראי על הקשר עם בתי החולים", הסביר סא"ל אלמוג. "מדובר באחד מהלקחים החשובים ממבצע 'עמוד ענן', כשהמטרה היא לווסת את הפצועים בין בתי החולים השונים ולאפשר מענה מיטבי ומתאים לכל פצוע".

    שומרים על מוכנות, מפיקים לקחים

    בחיל הרפואה דואגים לאמן באופן רציף את הכוחות, על מנת לוודא שיהיו מוכנים לכל מערכה. ימים ספורים לפני מבצע 'צוק איתן' נערך אימון של כוחות הרפואה של פיקוד הדרום, במטרה להכין אותם לאפשרות של כניסה לרצועת עזה. "בכל זמן אפשרי יש ניצול הזדמנויות אדיר כדי לאמן את הכוחות. רק ימים אחדים לפני המבצע אומנו הכוחות הרפואיים של פיקוד הדרום מתוך ידיעה כי הזירה בעזה מסובכת ונפיצה", הסביר סא"ל כפיר. "בנוסף דאגנו לאמן את הכוחות בכל זמן נתון לפני הכניסה, ועשינו הדרכות וסימולציות שונות". 

    כמו כן, כבר במהלך המבצע הפיק מערך הרפואה לקחים ושיפר את התנהלותו. "עשינו שינויים תוך כדי המבצע עצמו ובכך שיפרנו את התפקוד", ציין סרן ד"ר גנדלר. "בטיפול ברסיסים, יש חשיבות מכיוון שהפציעה יכולה להראות לא חמורה אבל חודרת, ובסופו של דבר צריכה טיפול מהיר גם אם לא נראה כך", הוסיף. לכן הוחלט לפנות באופן מהיר כל נפגעי רסיסים על מנת להפחית חשש לחייהם.

  • 13.08.14
    מהירים יותר, חסכוניים יותר: כך מסופקת התחמושת לכוחות הלוחמים